בוקר של כיף וטנטרום מה ילדים צריכים? נכון מאוד, עוגת יום הולדת 8 שכבות בצורת חד-קרן מנצנץ עם זילופי קרם מרשמלו-זעפרן בכל צבעי הקשת, ימי גיבוש וטירונות חיל הורים טרוטים בבריכת כדורי נזלת חיידקית בג'ימבורי השכונתי, פסטה בלי כלום וכמובן שגרה. אז הפעם נדבר על שגרה. וספציפית על שגרת הבוקר. בכל בוקר אני מתעוררת מוקדם מהצפוי בלי שיר חדש בלב, אם זה בגלל ילדה שהגיעה למיטה שלי, אם זה בגלל ילדה מייבבת במיטה שלה, ואם זה בגלל השעון המעורר שגורם לי לייבב במיטה שלי. כך או כך בוקר חדש הגיע ועימו שלל מאבקים על דברים בסיסיים כמו לבוש, תזונה, הליכה, נשימה וקיום. נתחיל בלבוש. לאחר שכנועים קלים, כבדים וכושלים שהן ילבשו את מה שקבענו בערב הקודם שהן ילבשו, אני הופכת אט אט מאדם בוגר, שקול וענייני למוכרת קולנית בחנות בגדים בקניון. אני מוצאת את עצמי משכנעת את הבנות ללבוש כל דבר, כל דבר - רק שיתקדמו כבר. "וואי וואי מאמי המכנס טרנינג עם החור בישבן מהמם לך!", "השמלה קורל עם החתול, ג'ירפה ופיל יושבת עלייך בול כפרה!", "מה פתאום קטן עלייך מאמי?! זה יושב פצצה! ...
